מאמאלאנמה
תערוכות
אתמול החלטתי שהגיע, סוף-סוף, הזמן לשבת ולכתוב על התערוכות שעשינו, הילדים ואני, במסגרת העבודה בחדר היצירה. ברגע שפתחתי את WORD הבנתי למה התחמקתי מהמשימה הזאת עד כה. נכנסתי לבלאק-אאוט כללי, מהסוג שלא ממש מאפיין אותי, ונאלצתי להודות שזה יהיה מורכב ומאתגר בדיוק כפי שחשבתי... איך אפ שר לתמצת נושא כל-כך רחב במילים? איפה מתחילים? קצרה היריעה מלכתוב על כל ההיבטים, ההשפעות, ההשראה וההתרגשות שהתערוכות מביאות איתן. סגרתי את המחשב וחיכיתי למילים הנכונות.
בתמונות למעלה: עבודות מתערוכת "על מתוק ועל מלוח"
היום בבוקר החלטתי, שהמקום הכי נכון להתחיל בו - הוא ההתחלה.
מתי נולד רעיון התערוכה בחדר היצירה? נזכרתי בימים בהם החלטתי, לאחר 3 שנים של תצפיות והתנסויות בעבודה עם קבוצות ילדים, לאפשר חופש בחירה - כל אחד ואחת מחליטים לבד מה ליצור היום - ואיך. הכנסתי לחדר סוגים רבים ושונים של חומרי יצירה במטרה לאפשר היכרות עם מגוון רחב של חומרים מחד, ולתת אפשרויות שונות ומרובות ליצור פיסית את העבודה, מאידך.
התוצאות המרגשות והמיוחדות לא איחרו לבוא. כשכל אחד ואחת מהמשתתפים מבטא את עצמו בצורה משוחררת וללא עכבות, נולדו עבודות במגוון גדול של נושאים, חומרי יצירה וסגנונות.
למעלה: טכניקת מריחה של צבעי אקריליק על קנבס, למטה מימין: בית לבובה בקופסת קרטון, משמאל: עבודה חופשית עם בובות עמים
בסוף כל מפגש ישבו המשתתפים והמשתתפות סביב שולחן היצירה הגדול לשיח משותף, כל אחד ואחת (שביקשו, כמובן) הציגו את העבודה שלהם. לאחר מכן אני סיפרתי מה אני ראיתי אצל כל אחד מהמשתתפים: את הדרך המיוחדת שכל אחד.ת עשה, את ההתלבטויות, ההצלחות, העיכובים ופריצות הדרך. נוכחתי לדעת עד כמה השיח המשתף, מצד אחד, והפידבק המרים, מהצד השני, פשוט עושים לילדים ולילדות טוב על הלב, שולחים אותם הביתה לדרכם מחוזקים ומאמינים בעצמם וביכולות שלהם, והחלק הכי חשוב? הם הרוויחו את התחושה הזאת לגמרי ביושר, בכוחות עצמם, על סמך הצלחות אמיתיות שאפשר לראות ולהרגיש. יאי!
בתמונות למעלה: עבודות חופשיות בגילאים השונים
לצד היצירתיות האינדיבידואלית שראיתי בחדר אצל כל ילדה וילד, גיליתי צד נוסף בעבודת הילדים בחדר - יצירה משותפת. היא נולדת לרוב מתוך מקום בו קבוצת ילדים מוצאת מכנה משותף סביב נושא מסוים. כך קרה שקבוצת ילדי הגן מצאו עניין משותף בנושא "נסיכות ודרקונים", ובאופן טבעי שאלו זה את זו אם הם רוצים לעבוד יחד. אני אישית מתרגשת לראות, כל פעם מחדש, באיזו קלות הילדים והילדות פונים זה לזו, מזמינים לשיתוף פעולה ומאמינים מראש בהצלחתם במשימה. החום והתמימות שהם שותפים להם, מאפשרים להם ולהן לדמיין וליצור יחד עולם שבו מתקיימות בכפיפה אחת כל העבודות של כל הילדים - עולם שבו אין מותר ואסור, אין נכון ולא נכון, כולם שווים ומתקבלים במידה שווה. קסם אמיתי.
בתמונות למעלה: חלקים מתוך ממלכת הנסיכות והדרקונים של קבוצת ילדי וילדות הגן
בהמשך גיליתי כמה כוח יש לעבודה הקבוצתית, כאשר ילדים וילדות בגילאים אחרים החלו לשים לב לעבודה שהכינה קבוצת ילדי הגן, הביעו התעניינות רבה והחליטו שהם גם רוצים לעבוד באותו נושא. כבמטה קסם, השתלטו על החלל דמויות של דרקונים, שיקויים מבעבעים, טירות מנצנצות ועוד המון רעיונות מקסימים ומיוחדים שהילדים הגו ויצרו, יחד ולבד. השתמשנו בחומרי גלם רבים ושונים, חלקם ממוחזרים מכל מחלקה שיש בסופר, חלקם חומרי יצירה לכל דבר ועניין.
תוך כ-3 שבועות התמלא חלל היצירה בעבודות רבות ושונות בנושא "נסיכות ודרקונים". כשהתבוננתי סביבי הבנתי, שמתישהו נצטרך לשחרר את הנושא ולהתקדם הלאה, אבל היה לי חבל להוציא את העבודות ולחלק אותן לפני שהן קיבלו את תשומת הלב הראויה להן, אחרי הכל הילדים והילדות עבדו עליהן תקופה ממושכת ובכזאת התלהבות והתרגשות. החלטתי שהדבר הנכון לעשות יהיה לשתף את ההורים והמשפחות בכל הטוב הזה, ולהזמינם לתערוכה של כל העבודות.
בתמונות למעלה: עובדות על הממלכה
כששיתפתי את הילדים והילדות ברעיון, ההתלהבות שהתחילה אצלי הדביקה מהר מאוד גם אותם.ן, ויצאנו יחד להקים את התערוכה הראשונה שלנו.
בחלל של חדר היצירה יצרנו ממלכה של קסם וניצנוצים. החשכנו את החדר והעבודות סודרו כך שאפשר יהיה ללכת סביבן. מכיוון שהחלל מוגבל וילדים.ות יש לרוב, ברוך השם, החלטנו שהכניסה תהיה לפי תור. הורים וילדים.ות, אחים ואחיות, עמדו יחד בכניסה לחדר וחיכו שיגיע תורם להיכנס לממלכה, וכשזה הגיע הייתה לכל משתתפת ומשתתף הזדמנות - לספר מה הוא/היא עשו, איך עבדו, באילו חומרים, מה היה מאתגר ממש ומה פחות ועוד ועוד... הם היו מרכז העניינים. היה מרגש ומשמח לראות אותם משתפים, מסבירים, לוקחים ברצינות את התפקיד ונהנים מאור הזרקורים. עוד לפני שתם האירוע היה לי ברור שעם הצלחות לא מתווכחים, והתערוכה הבאה היא רק עניין של זמן.
בתמונות למעלה: תערוכת "על מתוק ועל מלוח" למטה מימין: כרזת התערוכה שצבעו הילדים למטה משמאל: סידור התערוכה בספרייה
בינואר 2023 קמה התערוכה השנייה של ילדי וילדות הסטודיו. תערוכת "על מתוק ועל מלוח" איפשרה לכולנו קצת אסקפיזם משגרת היומיום וביקשה מכל משתתפ.ת להתרכז באחד התחומים הכי אהובים וחשובים לילדים, אם כי לפעמים גם הכי מאתגרים - מתוקים וחטיפים. איזה כיף לצלול לתוך עולם שבו הכל מותר, אפשר ואף כדאי לדמיין כל מה שרוצים לטעום ולהביא אותו לחיים. כך נולדו עוגיות מפלסטלינה, עוגות תלת-קומתיות מקרטון, ציורים של ארוחות מקדונלד'ס, גלידות בטעמים חדשים ועוד ועוד... שפע של רעיונות ויצירות נולדו לכבוד המאורע.
בתערוכה השתתפו ילדים וילדות מגילאי 4 וחצי ועד 10 והיא נערכה בספריה של קיבוץ יסעור. בחלל הספרייה נוצר ניגוד ויזואלי יפה ומעניין בין מדפי הספרייה המאורגנים למשעי ובין הפתיחות והצבעוניות של העבודות, ועל רקע הניצנוצים והמתיקות ערכו ילדים והורים, אחים ואחיות, שיטוטים בחלל המוארך של הספרייה ועברו מעבודה לעבודה, הציגו ושיתפו. העבודות נעשו במגוון רחב מאוד של מדיות, כשלכל אחד ואחת מהמשתתפים יש גם עבודה אישית וגם עבודה קבוצתית.
למעלה: עבודות מתערוכת "על מתוק ועל מלוח"
הנושא המשותף הרחב איפשר חיבור יצירתי בכל טווח הגילאים. ילדי וילדות הגן עבדו הרבה עם צבעי גואש, קפסולות קפה ופלסטלינה. כיתות א-ג נהנו לקחת חפצים שונים ולקשור אותם ע"י צבעים וצורות לעולם המתוק, כך למשל נולדה נעל שוקולד מעוצבת, ארנב שוקולד ועוד כהנה וכהנה שוקולדים בצורות שונות. בנות השכבה הבוגרת החליטו לצייר, כשכל אחת עובדת במדיה ובסגנון האהובים עליה.
העבודות התכנסו לתוך החלל ויצרו מרחב צבעוני ומיוחד בחלל הספרייה, איפשרו לכל המשתתפים.ות לעבור ולהתרשם יחד עם המשפחות והחברים, לספר ולשתף ובעיקר להרגיש כמה זה באמת מתוק לקצור את הפירות של עבודה מאומצת ומתמשכת.
למעלה: עבודות מתערוכת "על מתוק ועל מלוח"
התערוכה השלישית נערכה בנובמבר 24 וסימנה מעבר משמעותי בחיי הסטודיו - מעבודה עם קבוצות גדולות בחלל גדול, לעבודה פרטנית או זוגית בחדר היצירה שהקמתי לי בבית. באופן טבעי הפכה גינת הבית שלי לחלק בלתי נפרד מהעבודה היצירתית, ועד מהרה הפכו מפגשי יצירה בגינה לחלק מאפשרויות העבודה השונות. בנוסף, הגינה נקבעה כמקום שבו תערכנה התערוכות הבאות, כשהטבע משמש תפאורה טבעית, קסומה ומתחלפת לעבודות הילדים והילדות.
תערוכת "מסע בתוך קופסה" הזמינה את המשתתפים והמשתתפות "לאמץ" דמויות ובובות מסוגים שונים שהגיעו לחדר היצירה בתוך קופסאות שונות מחנויות יד שניה. בובות משומשות, לא תמיד כבר הכי יפות ולא תמיד שלמות, אבל לילדים.ות זה לא משנה - הם כבר יימצאו מה לעשות איתן... כל ילדה וילד יצאו למסע עם דמות שבחרו ועם קופסה, אשר ממנה צמחו ונולדו עולמות שלמים ומיוחדים: ממלכת דובוני אכפת-לי, אי פיראטים, עולם המיניונים (Minions), יער הדרדסים ועוד, כשברקע גינת הבית מחברת ויזואלית את כל ההתרחשות ומאפשרת - מפגש, הצגה, שיח, שיתוף, פירגון ועבור המשתתפים.פות כמובן תחושת הצלחה מאוד גדולה. את התערוכה ליווה פוסטר ובו הסבר על תהליכי העבודה, הרעיונות, חומרי היצירה וכן הלאה. אם זה מעניין אתכם.ן, אפשר לראות אותו פה.
למעלה: עבודות מתערוכת "מסע בתוך קופסה"
בתערוכה זו לקחו כל המשתתפים.פות חלק גדול בהקמה. כל אחת ואחד בחרו פינה משלהם בגינה והציבו שם את העבודה, בנו את החלקים השונים, הרכיבו, תלו, שייפו, הכינו ספסלים לישיבה עם ההורים ועוד... המלאכה הייתה מרובה והמפיקה (אני) הייתה קצת בלחץ, בעיקר עקב תנאי מזג האוויר הלא יציבים שהבטיחו גשם שירד על החגיגה... אבל למזלנו הרב השמש הספיקה לייבש את הגינה ואת העצים, הכל הונח במקומו בשלום והאירוע, כמו קודמיו, הוכיח את עצמו כאבן דרך מרכזית בחיי היוצרים והיוצרות, כמו גם בחיי חדר היצירה.
למעלה: עבודות מתערוכת "מסע בתוך קופסה"
מאז שגילינו את הכוח ואת היופי שבהקמת תערוכות, ההדים שלהן ממשיכים להישמע בחדר היצירה ואף מחוצה לו - באופן קבוע. השאלה "אז מתי תהיה התערוכה הבאה?" נשאלת כל הזמן, ואני מחכה לרגע שבו אני ארגיש שהגיע הזמן הנכון לאתגר הבא, שדורש הרבה התכוננות, התכווננות, מחויבות וכוחות, וככזה אני לא מאיצה ברגע אלא מחכה לו שיבוא...
בין לבין אני נהנית לראות את האדוות שיוצרות התערוכות בחיי הילדים והילדות, וכך קרה שקיבלתי הזמנה רישמית להיות אורחת בתערוכה שהקימה אחת התלמידות שלי, אורי בת 6 וחצי, בנושא "שירי חיים נחמן ביאליק" בסלון הבית שלה. אורי יצרה עבודות בהשראת שיריו של המשורר הלאומי, כשכל עבודה מלווה בהסבר ובמילות השיר. שאפו ענק למשפחה של אורי על הקרבת הסלון הביתי לטובת התערוכה! אבל האמת היא, שעם כזה רעיון מקסים וכזו התלהבות לא רק שהסלון הביתי הוחרם, אלא שכל המשפחה לקחה חלק בהצלחת האירוע - להדפיס, לניילן, לתלות, לגזור... כולם חברו להצלחת האירוע מתוך הבנה, שזהו אכן הישג של ממש. כמה כוח יש ליצירה! מאז ועד היום אורי היקרה השתתפה בכל התערוכות של חדר היצירה, ואני כבר סקרנית לראות מה היא תיצור בתערוכה הבאה. אין קץ לדמיון :-)
למעלה: עבודות מתערוכת "שירי חיים נחמן ביאליק" של אורי בת ה-6 וחצי: כרזת התערוכה, "מקהלת נוגנים", "רוץ בן סוסי", "נדנדה" כולל הסבר תהליך העבודה, "שתיים בובותיים"