לפעמים ממש חבל לי שההורים לא יכולים להיות פרפרים על הקיר בחדר היצירה כדי שיוכלו לראות את התהליכים היפים שקורים שם ולהקשיב להברקות של הילדים והילדות. יש משפטים שחוזרים על עצמם, עוברים כחוט השני ממפגש למפגש ומתגלגלים אצל התלמידים באופן עקבי. זה יכול להיות משפט שממש לא קשור לענייני יצירה, כמו: "אפשר עוד מיץ?", וזה יכול להיות ממש בענייני יצירה, כמו: "רונה תיראי איך יצא לי!". שלט לכפר הדרדסים אחד המשפטים שאני הכי אוהבת לשמוע מהילדים והילדות הוא: " יש לי רעיון! ", שכשהם אומרים אותו